לשוט בים הארקטי: אפשרויות חדשות לצד סכנות

האזור הארקטי: האם ריבוי אוניות הקרוזים יגרום לנזק בלי הפיך ? צילום Depositphotos

אף על פי שמי הים הקאריבי ומי הים התיכון ממשיכים לשלוט בשוק הקרוזים העולמי, יש שחקן חדש בעיר שהופך להיות פופולרי יותר ויותר – הפלגות קרוזים בים הארקטי. צי ספינות חדשות שנבנו במיוחד על מנת לעמוד בתנאי המים ומזג האוויר הקשים בקטבים עומדים להיכנס לשירות, ויהפכו את ההפלגות באזור הארקטי מ”טיולי מסעות” לנישה תיירותית פופולרית ונגישה- מדווח אתר פורבס.

כלי שיט חדשים – יעדים חדשים

כ-27 מיליון אנשים ברחבי העולם יצאו לחופשת קרוז בשנת 2018, וכ- 50 אוניות חדשות נמצאות כעת בבנייה. חלק מאותן אוניות נבנות במיוחד על מנת לשייט בים הארקטי, מתוך רצון מתמיד של חברות השייט למצוא יעדים חדשים לעגון בהם.

צריך לזכור ששייט באזור הארקטי איננו חדש. הפלגות של משלחות חקר ו”מסעות תגלית” לאזורים כמו קנדה, אלסקה וצפון נורבגיה מוכרים ופופולריים כבר שנים רבות, אולם המסת הקרחונים באזור הקטבים מאפשרת בשנים האחרונות לספינות גדולות יותר ומפוארות יותר להגיע גם הן לאזורים אלו. אבל האם המגמה החדשה מביאה עמה סכנות חדשות?

נזק סביבתי רחב

הפלגות באזור הארקטי מציבות סיכונים סביבתיים גדולים יותר מאשר כל יעד אחר על פני כדור הארץ. בשנת 2004, ספינת מטען קטנה איבדה את כוחה בעת שיט באזור האיים האלאוטיים שבאלסקה, ולמעלה ממיליון ליטרים של דלק נשפכו למי הים. מכיוון שמדובר במקום מבודד ביותר, לא ניתן היה לעשות דבר בנידון. אם תגענה אוניות קרוזים גדולות לאזורים כה מרוחקים, הנזק עלול להיות גדול עוד יותר.

ישנו טיעון שההפלגות לקטבים יעזרו בהעלאת המודעות לשינויי האקלים הקשים באזור ולמצוקתם של מינים בסכנת הכחדה כגון דובי הקוטב, אולם פליטת הדלק והגז של האוניות יגרמו להאצה של תופעות קשות אלו.

נראה כי חברות השייט הגדולות אכן שמות לב ומתייחסות לבעיות הסביבתיות שהן עלולות לגרום, אך כרגע מסתמן כי הן אינן עושות מספיק. חברת השייט הנורבגית Hurtigruten המפורסמת במסעות השיט שלה לאורך החוף הנורבגי, עומדת להשיק אונייה היברידית שתחתוך את כמות צריכת הדלק, אולם מדובר בהורדה קטנה יחסית העומדת על 20% בלבד. “אנחנו נהיה הראשונים בעולם לכבוש את המעבר הצפון מערבי עם סוללות הנעה היברידיות. גם אנחנו וגם האורחים שלנו מחויבים לשמור על האזור אותו אנחנו חוקרים”, אמר דניאל סקילדמן, מנכ”ל חברת Hurtigruten.

בינתיים, חברת השייט הצרפתית פונאנט בונה בימים אלו את שוברת הקרח ההיברידית הראשונה בעולם אשר תפליג לקוטב הצפוני ותופעל על ידי גז טבעי נוזלי.

הארכיפלג סבאלברד נאבק בכמויות התיירים

בעיה נוספת הינה כמות המבקרים הרבה שיורדת יחדיו מהאונייה ומעמיסה על הערים בהן האוניות עוגנות. כאלפיים התושבים המתגוררים בארכיפלג סבאלברד שבים הארקטי מתנגדים בחריפות לבואם של ספינות הקרוזים. הילדה קריסטין רוסביק, עורכת העיתון המקומי מסבירה כי התיירות למקום הינה מבורכת, אולם הגעתן של אוניות קרוזים גדולות תגרום לבעיות סביבתיות רבות: “כיום, לאחר שכריית הפחם באיזור פחתה, נושאים כמו חינוך, מחקר ותיירות הינם המרכיבים העיקריים של כלכלת האזור. אולם כאשר תיירים רבים מגיעים בבת אחת מהאונייה הם יוצרים עומס רב במקום כה קטן”.

סבאלברד הוא אחד האיזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בכדור הארץ בעקבות שינויי האקלים. הטמפרטורות הגבוהות גרמו למפולת תכופות אשר אחד מהם אף הרס לחלוטין רחוב שלם. רוסקין גם מסבירה כי מבקרים רבים יוצאים לאזורים אסורים בארכיפלג עם אופנועי שלג ומפחידים את חיות הבר בסביבה.

הסכנות לבני האדם

חשוב להבין כי הסיכונים אינם רק לאיכות הסביבה ולצפיפות הערים. מכיוון שמקומות אלו כה מרוחקים, ישנה בעיה אמיתית של תגובה איטית מידי של צוותי הצלה במידת הצורך. עם מזג אוויר בלתי צפוי במקרה הטוב, פעולות חיפוש והצלה יכולים בקלות לקרוס תחת העומס שעלול להיווצר.

אנדרה ת’ורהיים, ראש הצלב האדום הנורבגי מספר כי הארגון גייס 240 מתנדבים חדשים על מנת לעזור במקרי חירום, אך מזהיר: “יש כיום מספר רב של אוניות באזור הארקטי ואנחנו מנסים לענות על כל הצרכים והסכנות הפוטנציאליים. אולם, במידה ויהיה מצב חירום מסובך מהרגיל, או במידה ויתרחשו מספר אירועים בו זמנית, אנו בבעיה”.

בתגובה לתנועת השייט המוגברת בקטבים, נכנס לתוקפו הקוד הפולארי של הארגון הימי הבינלאומי לפני שנתיים. הקוד מכסה את הציוד, הכשרת הספינה והצוותים ומבצעי חיפוש הצלה והגנה על הסביבה, אך מומחים רבים מסבירים כי אין זה מספיק.

ברוכים המצטרפים לקבוצת הפייסבוק ״קרוז חלום של הפלגה״ – הייחודית בעולם הקרוזים