חקיקה חדשה שאושרה החודש בהוואי מציתה עימות חזיתי עם תעשיית השייט הבינלאומית: מס בגובה 11% יוטל לראשונה על חברות שייט בהתאם למספר ימי העגינה של ספינותיהן במדינה. המהלך, שצפוי להגדיל משמעותית את עלויות הפעילות והתיירות, נתפס על ידי הממשלה המקומית ככלי למימון פרויקטים סביבתיים, בעוד חברות השייט טוענות כי מדובר בצעד לא חוקתי.
נורוויג’ן קרוז ליין דיווחה כי עלויות לנוסע בהוואי צפויות לזנק מ-200 דולר ל-350 דולר, והביעה חשש מהשפעה שלילית על הביקוש. ארגון CLIA, המייצג את תעשיית השייט, רמז לפני ההצבעה על כוונה להילחם בחוק בבית המשפט, בטענה כי הוא מפר את סעיף הטונאז’ ואת סעיף הסחר של חוקת ארה”ב, האוסרים על מדינות למסות כלי שיט ללא אישור פדרלי.
למרות האיומים, מושל הוואי ג’וש גרין בירך על החוק החדש, שכונה בפי ממשלו “אגרת הגרין”, ואמר כי מדובר ב”רגע מורשת” במאבק בשינויי האקלים ובהגנה על הטבע המקומי.
האם הצעד של הוואי יהפוך למודל לחיקוי עבור מדינות חוף נוספות, או שיימנע כתוצאה מתקדים משפטי? הקרב בין תעשיית התיירות הימית לבין הרגולציה המקומית רק מתחיל.
ברוכים המצטרפים לקבוצת הפייסבוק ״קרוז חלום של הפלגה״ – הייחודית בעולם הקרוזים. למעלה מ-15,800 חברים
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ “קרוז אין-חדשות חמות מהים”
חפשו אותנו גם בטלגרם